קרן מייעצת: איך להתמודד עם בעיות משמעת

אחד הקשיים שהמורות, ובעיקר המורות החדשות, מתמודדות אִתם, הוא בעיות המשמעת של התלמידים בכיתה. איך מתגברים על בעיות משמעת כגון אלה?
קרן אלימלך

העסיקו את התלמידים כל הזמן

אחד הדברים שחשוב לזכור הוא ששעמום מוביל את התלמידים לחיפוש מתמיד אחר עיסוקים שלא תמיד מקדמים את מהלך השיעור… לכן, חשוב שהתלמידים יהיו עסוקים כל הזמן! גם ברגעים המועטים שבהם את מחפשת במחשב את המצגת שהכנת אתמול בערב… גם בהם צריך להעסיק את התלמידים – כל עיסוק שהוא, פשוט ככל שיהיה. המורה לאנגלית בשכבה שלי, למשל, סיפרה שברגעים שבהם נוצרים "חורים" בשיעור היא פשוט מבקשת מהתלמידים לשיר שירים שהיא לימדה אותם.

אמצו שיטה להתמודדות עם כיתה רועשת

אם בכל זאת הגעת למצב של רעש בכיתה שמפריע למהלך השיעור, ישנן כל מיני שיטות להפסיק את הרעש. לכל מורה שיטות משלה. אצלנו בשכבה נהוג להפסיק את הרעש על ידי מחיאת כפיים בקצב ברצף מסוים, ובקשה מהתלמידים לחזור על הרצף פעמים אחדות; יש מורות שמכבות את האור או מתחילות לשיר כדי למשוך את תשומת לבם של הילדים ולהפסיק את הרעש, ויש הכותבות על הלוח את שמותיהם של התלמידים השקטים ואז כולם משתתקים (כי הם רוצים ששמם ייכתב על הלוח).

חשוב לשמור על עִקבִיות. אם בחרת להשתמש במחיאות כפיים, השתמשי בדרך זו תמיד – הילדים רוצים להכיר אותך ואת השיטות שלך, ולא להיות מופתעים בכל פעם מחדש…

עבדו עם ה"כוכבים של הכיתה"

בטווח הארוך חשוב מאוד לזהות מיהם ה"כוכבים" של הכיתה, אותם תלמידים שסביבם נוטה להתפתח אקשן. מומלץ לקחת כל תלמיד כזה לשיחה אישית, ולנסות למצוא ביחד פתרונות שיסייעו לו להישאר מרוכז בשיעורים. לכל ילד מתאימים פתרונות אחרים. הנה כמה דוגמאות:

היה לי תלמיד שאהב מאוד לצייר. ביקשתי מאימא שלו שתקנה לו "מחברת רוגע" (כך קראנו לה) – בכל פעם שהערתי לו פעמיים, הוא היה צריך לפתוח את המחברת ולצייר כמה דקות; לתלמיד אחר אפשרתי לצאת פעמיים במהלך כל שיעור כדי לעשות סיבוב; עם תלמיד אחר סיכמתי שעבור כל יום בו הוא יתנהג יפה אדביק מדבקה במחברת קשר אותה הוא מציג להורים (כשהוא היה מפריע הייתי מזכירה לו את המדבקה…)

לאורך כל הדרך, חשוב לשמור על אמינות מול התלמידים: אם אתם לא מתכוונים באמת להתקשר להורים של התלמיד, אל תגידו שיש לכם כוונה כזאת; ואם אתם מבטיחים לכתוב הערה טובה ביומן – עשו כפי שהתחייבתם.

אם תלמידים (או הוריהם) פונים אליכם בדברים כגון: "זה לא הוגן, למה לדני את מאפשרת לצייר ולי לא?", או "למה לאורי את מאפשרת לצאת ולי לא?" חשוב להבהיר גם לתלמידים וגם להורים שכל ילד וילדה הם מיוחדים ושונים מהאחרים, ולכן לכל ילד וילדה יש צרכים אחרים. אמרי להם, למשל: "אל תתעסקו באחרים. תתעסקו בעצמכם, בילד שלכם ובשאלה איך אני וקרן יכולים לעזור לו."

עצבו התנהגות כיתתית

אחת הדרכים הטובות ביותר להכניס את הכיתה לתלם היא בעזרת עיצוב התנהגות כיתתית. יש המון אפשרויות לעיצוב התנהגות, אישית או כיתתית. אספר על הדרך שאני בחרתי בה, ושהפכה לסיפור הצלחה… ?

כשיצאתי לחופשת לידה, המחליפה שלי לא הצליחה "להחזיק" את הכיתה. התעוררו בעיות קשות של אלימות והתחצפות, וחוסר אווירה לימודית באופן כללי. כך מצאתי את הכיתה כשחזרתי מחופשת לידה. הרגשתי שאני צריכה להתחיל לעבוד מהתחלה עם הכיתה, שמלכתחילה לא הייתה כיתה קלה.

פיניתי קיר שלם בכיתה ותליתי עליו שלט ענק ובו כתוב: "הכוכבים של ג2". הכנתי כרטיסים עם סקוצ'ים ועליהם כתובים שמותיהם של כל ילדי הכיתה, ותליתי אותם על הקיר זה תחת זה (הקירות בבית הספר שלנו "עתיקים" ומצופים בשטיחים, כך שאפשר לחבר אליהם כל דבר בעזרת סקוץ').

הכנתי שני שלטים. על השלט האחד כתבתי: "איך אני מקבל כוכב", ועל האחר כתבתי: "איך אני מאבד כוכב". על השלטים נכתבו ההתנהגויות שמובילות לכל אחת מהתוצאות, לדוגמה:

  • אני מקבל/ת כוכב כאשר: אני מקבל/ת את המורה כשאני עומד/ת ליד השולחן וספרי הלימוד והמחברות מונחים על השולחן, אני עוזר/ת לחבר/ה, ועוד…
  • אני מאבד/ת כוכב כאשר: אני לא מכין/נה שיעורים, אני מדבר/ת בצורה לא מכבדת למורים או לחברים, אני מפריע/ה בשיעור, ועוד…
  • אני מאבד/ת את כל הכוכבים כאשר אני נוהג/ת באלימות פיזית.
    הכנתי קופסה יפה מלאה בכוכבים מסול – קניתי כוכבים מוכנים והדבקתי להם סקוץ' קטן. הנחתי את הקופסא על שולחני.

ביום שישי, בשעה האחרונה, חשפתי לפני התלמידים את התכנית, והמטרה שהוגדרה היא לצבור כמה שיותר כוכבים אישיים וכיתתיים. והפרס: מדי שבוע ביום שישי יוכרז כוכב השבוע, והוא או היא יקבלו תעודה מיוחדת (השקעתי בתעודה יפה וצבעונית בציפוי למינציה). אם כל הכיתה יחד מקבלת יותר מ-20 כוכבים, כל הכיתה זוכה בשיעור ספורט מגבש אִתי בחצר. אם ישיגו התלמידים רצף של ארבעה שבועות עם שיעור ספורט מגבש, הם יקבלו פרס נוסף – סרט כיתתי. הכול היה כתוב וברור. היו חוקים נוקשים, ללא מקום לשאלות.

ביום ראשון נכנסתי לכיתה ולא האמנתי. התלמידים עמדו בדממה (!!) ליד מקומותיהם. זה עבד פלאים!! התלמידים התגייסו למשימה, שיתפתי את כל המורות (הכנתי דף הסבר על הרעיון וחילקתי להן בחדר המורים). כל שבוע זכה אחד הילדים בתואר כוכב השבוע, והצלחנו גם להגיע לשיעורים מגבשים בחוץ וסרט לקראת סוף השנה.

כל בית הספר דיבר על זה. המורות שנכנסו לכיתה לא האמינו שזאת אותה הכיתה, הכיתה עברה ממש מהפך. התוכנית גרמה להם לכבד זה את זה ולעזור זה לזה לשמור על כוכבים. הייתה להם מטרה משותפת והיא גיבשה אותם מאוד.

עד היום כשמגיעה לבית הספר מורה חדשה שמתקשה עם הכיתה שלה, המנהלת שולחת אותה אליי כדי שאספר לה מה שעשיתי באותה עת. המפתח להצלחה הוא לחזק התנהגויות חיוביות ולהראות לתלמידים שמשתלם להתנהג יפה, וכן ליצור מסגרת עם חוקים ברורים ולהיות עקביים. אני התמדתי בכך משך שלושה חודשים, ואז הסתיימה השנה…

קרן אלימלך היא מורה בבית ספר יסודי וחט"ב, מלמדת בעיקר שפה ואזרחות.