אין סוסים שמדברים עברית?! להצית את הדמיון של התלמיד…
בסמינר החוגי האחרון שהתקיים במגמת "טכנולוגיה בחינוך" של מכללת סמינר הקיבוצים עלה הפרופסור סוגטה מיטרה לשיח מקוון ודיבר על החשיבות של יצירת מוטיבציה ועניין אצל תלמידים כדי לעורר בהם סקרנות והנעה עצמית ללמידה.
הפרופסור דיבר על החשיבות של "שאלה גדולה" כדי להניע את הלמידה. פתיח מאתגר, חדשני, נוגע לעולמו של הילד שיניע אותו לרצות לחקור וללמוד את הנושא.
שאלתי אותו "אבל מה קורה אם למורה פשוט אין את זה…? אין לו חשיבה יצירתית!? זה לא בא לו בטבעיות… אבל הוא כן רוצה להניע את התלמידים ללמידה חווייתית?"
ושאלתי מניסיון אישי, כי כל השנה הנוכחית אני בבתי ספר ומנסה יחד עם המורים לפצח את תכנית הלימודים הרגילה כדי להגיש אותה לתלמיד בצורה כזאת שזה יצית לו את הדמיון וייתן אנרגיה ללמוד. וזה קשה. קשה מאד.
לפעמים ישבנו מפגש אחד, שניים ושלושה וניסינו לחשוב – איך אני כמורה אציג את הנושא של ארצות הים התיכון באופן כזה שזה יגרום לתלמיד חשק ללמוד? את נושא המשוואות? את ספר שמואל? איך?!
הפרופסור נתן 2 עצות:
- שזה בא עם הזמן ועם הניסיון ושבהתחלה זה קשה אבל אחרי פעם, פעמיים, שלוש, כשהמורה פורץ את מסגרות החשיבה שלו ומגיש את הנושא הנלמד בצורה שונה ומעוררת השראה, הוא יצליח ביתר קלות לעשות זאת שוב.
- שהמורה תמיד יכול לשאול את עמיתיו בחדר המורים – "תשמעו חברים, אני רוצה שתלמידיי ילמדו את ארצות הים התיכון – אבל מתוך חשק. איזה אתגר אני יכול להציג להם שיגרום להם לרצות ללמוד?… " ושם בחדר המורים, בין לגימות הקפה וביסים חטופים של הסנדוויץ' עולים רעיונות מקסימים.
השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעות במערכת הכריזה יצירות קלאסיות…
התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר בילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת.
בחנו וגם למדנו מההגדרות של יורם הרפז לשאלה פוריה, שהשאלה תהיה פתוחה (שיש לה כמה תשובות), מערערת (מטילה בספק את המובן מאליו), עשירה (מאפשרת התמודדות עם תחומים רבים), מחוברת (אותנטית לחיי הלומדים), טעונה (נוגעת באמוציות של הלומד), ומעשית (יש עליה מידע נגיש לתלמידים).
אני שמחה לשתף אתכם בפתיחים יוצאי דופן לנושאים לימודיים – אני הייתי שמחה ללמוד בשיעורים האלה!
כיתה ב, מדעים וטכנולוגיה – הנושא: סביבות ומאפייני חיים של בעלי חיים
בתחום הזה על התלמידים להכיר את המאפיינים הייחודיים של בעלי החיים על פי סביבת החיים בה הם חיים. כלומר, מן הסתם לגמל אין צורך בסנפירים כדי לשרוד… וכו'
הביטו איך המורות פתחו את הנושא!
כיתה ג, תקשורת בעלי חיים – במסגרת יחידת לימוד בשפה
המורות נתנו ליחידת הלימוד את השם "אין סוסים שמדברים עברית?!" ופתחו כך:
"הנושא המרתק שבחרנו עבורכם הוא הכרת שפתם ודרכי התקשורת של בעלי החיים. אז אם ברצונכם להיות בעלי יכולת להבין את שפת החיות, הצטרפו אלינו למסע המרתק … ראשית נצפה בסרטון…"
כיתה ה, תרבות ומורשת ישראל – הנושא: ירושלים
כך המורות חשפו את הנושא:
"אחרי סופת השלגים בירושלים, גילו תושבי ירושלים לתדהמתם שהמוזיאון קפא. התבקשתם ע"י ראש העיר, מר ניר ברקת, לתכנן, לבנות ולהקים מוזיאון חדש לילדים. המוזיאון יכול לכלול נושאים מגוונים כגון: "כובעים בירושלים", "אוכל בירושלים" "אתרים בירושלים", "שערים בירושלים", "אריות בירושלים", "שכונות בירושלים", "דתות בירושלים", "שירים ושערים". באפשרותכם לבחור אחד מהנושאים, להחליט כיצד להציגו כמיצג במוזיאון הילדים החדש בירושלים. כמו כן באפשרותכם להוסיף נושאים שונים המעניינים אתכם באופן אישי."
כתה ה, אנגלית – הנושא: "Pets"
המורות ביקשו מהתלמידים לבחור בעל חיים ולתכנן פרזנטציה בכל דרך שירצו ובעזרתה לשכנע את הכיתה שזאת חיית המחמד הכי מתאימה לאימוץ.
כדי להצית את דמיון התלמידים תלו במסדרון פוסטרים ובהם בקשות לאימוץ על ידי בעלי חיים מאד לא שגרתיים.
זה לא היה קל, המורים השקיעו הרבה אנרגיה כדי לפרוץ את דרכי החשיבה שלהם כדי לנסות להתניע למידה אותנטית ומשמעותית. הם מספרים שהילדים מתרגשים מאד.
